ימים מוזרים

ימים מוזרים -

מפצחים גרעינים

זהבה גלאון, ראשת מרצ, כתבה פוסט מפורט במיוחד בפייסבוק בו טענה כי "המשטר האיראני אינו קרבן תמים של בידוד בינלאומי אלא משטר, שמעבר לרטוריקה האיומה שלו כלפי ישראל, עוסק באופן עקבי בחימוש של קבוצות פונדמנטליסטיות בלבנון ובעיראק ומסייע בכל כוחו למשטר הרצחני של אסד". אבל, הסוגיה שעל הפרק היא לא אם צריך להאמין לרטוריקה של רוחאני (שאין לה יותר או פחות אמינות אפריורית מרטוריקה של כל ממשלה אחרת), אלא עמדתה האמיתית של אירן בסוגיית הפירוז הגרעיני האזורי, שאותה אפשר לבדוק רק במשא ומתן. אבל לא יתכן פירוז גרעיני אזורי ללא חתימתה של ישראל על אמנת אי-ההפצה, ואולי מישהו רוצה להראות לי היכן בהתבטאויות של ראשי מרצ או במצע של מרצ יש תמיכה ברעיון.

גלאון טועה בדבר חשוב נוסף, לטענתה, "… וההסכמה הבינלאומית הרחבה לגבי הסנקציות הקשות שמוטלות על איראן מעידה שלא מדובר בגחמה של ישראל וארה"ב בלבד" (הדגשה שלי).  אולם רוב מדינות העולם (120 מהן) דווקא לא הסכימו להטלת הסנקציות על איראן. זהירות מסמך.

סעיף 24.4 בעמוד 12 קובע כי אנו נמנעים מלהכיר, מלאמץ ומליישם צעדים כוחניים או חוקים, כולל סנקציות כלכליות, וצעדים מאיימים אחרים, אשר מנסים להפעיל לחץ על מדינות לא מזדהות – באופן המאיים על ריבונותן, ועל חופש הסחר וההשקעה שלהן – ומונעים מהן מלממש את זכותן לקבל החלטות בנוגע למערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות שלהן.

סעיף 187 עמ' 64 קובע בנוסף כי ראשי המדינות מאשררים את הזכות של מדינות מתפתחות לייצור אנרגיה גרעינית לצרכי שלום והשימוש בה, ללא אפליה. הם רואים בדאגה הגבלות לא מוצדקות המוטלות על ייצוא של חומרים למטרות אלו.

עמוד 159- המדינות החתומות על ההצהרה. כאמור, הסכמה בינלאומית רחבה יש בהחלט, אבל לא לסנקציות, אלא לזכות של איראן, או כל מדינה מתפתחת, לפתח אנרגיה גרעינית.

באופן לא מפתיע דווקא ישראל מסרבת לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני בעוד איראן בהחלט חתומה עליה. נכון, גם ארצות הברית ורוסיה חתומות על האמנה ובהחלט ברשותן נשק כזה. בנוגע למקורות זרים וראשי נפץ גרעיניים ועמימות אתם כבר מכירים את הקלישאה.

לסיכום המעצמה הגרעינית הגדולה בעולם, שברשותה אלפי פצצות אטום, והיחידה שהטילה עד היום פצצות כאלו על אוכלוסיה, מדינה שיצאה לעשרות (אם לא מאות) מלחמות תוקפניות, וברזומה שלה רשימה מכובדת של פשעי מלחמה, מנהלת משא ומתן מול מדינה שלא יזמה מלחמה בהיסטוריה הנראית לעין, שמעוניינת לפתח אנרגיה גרעינית. כל זאת כשמדינה אחרת באיזור שיש ברשותה פצצות אטום, (פתח קלישאה- לפי מקורות זרים- סגור קלישאה), וכאמור לא חתומה על האמנה בנושא אי ההפצה, מעודדת אותה לעשות הכל ואפילו לצאת לעוד מלחמה יזומה, על מנת למנוע מהמדינה הלא תוקפנית לפתח מה שלה מותר.

תודה ליגאל גודלר שסייע בהכנת הפוסט.

קטגוריות: כללי
  • עומר כתב/ה:

    סחתיין על הנבירה במסמכי מדיניות בינלאומיים. אבל מה בעצם הנקודה שלך?

    30 בספטמבר 2013 ב 20:19
  • שי כתב/ה:

    תסיק לבד. חשבתי שלמדת תקשורת, יצירה ו…ביקורת.

    30 בספטמבר 2013 ב 20:51

כתובת המייל שלך לא תפורסם שדות חובה מסומנים ב *

*